לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דוברת אמת


כינוי:  המלכה האם

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2015

הסוד של ג׳יימס


הביטול ברגע האחרון של ההחלקה על הקרח הבהיר לי שמשהו לא כשורה.
נכון, לפעמים קורה ובטמפרטורות שבאות עם איום סביר להיפוטרמיה אנשים לא ששים לצאת להרפתקה בעיר, אבל כשזה מגיע לענייני גברים-נשים, ביטול כזה (״אין לי כוח לשים על עצמי שכבות?״) זה סימן אזהרה. הסיבה: גבר שמעוניין במישהי באמת ידאג כבר לראות אותה. אין דבר העומד בפניי הרצון.. במיוחד כשה״דבר״ עומד. כל תירוץ לביטול (שלא בא עם הצעת אלטרנטיבה) משמעו שהבחור לא בקטע. פשוט. 
ראיתי אותו שוב בפאב ביום למחרת, הגעתי עם חבר׳ה לארוחת ערב ודרינק והוא בדיוק סיים את המשמרת. הוא הצטרף אלינו והיינו אמורים לצאת לבר סנוקר קרוב עד שהרגשתי רטט על המושב וראיתי אותו מושיט את ידו לכיס האחורי, ממלמל ״פאק״. הוא שלף את הפלאפון ושניה לפני שהוא טס מהשולחן ראיתי על הצג ״קלרה״. כשהוא חזר ודפק לי ביטול לסנוקר בטענת שקר כלשהי שהוא רוצה לעזור לברמן, חיברתי את הנקודות.
״אל תטרח לדבר איתי יותר״ שלחתי לו, שיכורה ומבואסת מרוחה על שולחן סנוקר.
(כן, על אף שאני אדם רציונלי.. במידה.. גם אני חוטאת באסמסים מתוך שכרות). 
״תיארתי לעצמי שאולי תגידי את זה״
״אולי אתה גאון״ עניתי
״הייתי מסביר אבל אני מניח שזה לא יעשה הבדל״ 
״מה לעזאזל הקטע שלך??״ 
״מה את רוצה שאני אגיד, הדר?״ 
(מבט ציני) ״מה לעזאזל הקטע שלך..? זה מה שאני רוצה שתגיד״ 
״מה את חושבת שזה?״ הוא שאל כאילו הייתי במינימום שעשועון טריוויה
״חשבתי שאתה יותר טוב מזה, ג׳יימס״ ענה האלכוהול בדמי
״אני מבין שאת לא מבינה ואני מצטער״ 
״ובכן, לך להזדיין!!!״ 
״אם ככה את מרגישה שזה צריך להיות, אז ככה זה צריך להיות״ ג׳יימס הביע פואטיות 
״אתה אידיוט״ עניתי לפני שקלטתי שהוא שלח הודעת המשך 
״אבל אם את רוצה לנהל שיחה רציונלית תגידי לי״ הוא אמר 
״יש בזה רציונל?״ תהיתי בספק
״כן אם תפסיקי לקלל אותי״ ואמנם היו לי עוד הרבה דברים להגיד בארסנל, אבל הסקרנות הייתה חזקה יותר.
הסכמתי שנדבר למחרת והוא התקשר.
״אז מה.. גברת ׳אל תטרח לדבר איתי׳, ׳לך להזדיין׳.. שכחתי משהו?״ הוא פתח את השיחה 
״כן, גם היה ׳אתה אידיוט׳״ עניתי ברוגע
״אה נכון גם זה״ הוא נשמע חושב (צליל מתכתי כזה של ברגים חלודים זזים בראש. אולי זה היה הפלאפון במצוקת קליטה?)
״אני מניח שכדאי שאני אתחיל מההתחלה.. הכרתי אותה לפני שנה..״ ג׳יימס התחיל לספר לי על מערכת היחסים המורכבת שלו בפרטי פרטים
״אז יש לך חברה״ סיכמתי. 
״לא בדיוק...״ הוא ענה והרחיב על המורכבות של הקשר והרגשות השליליים שלו כלפיה
״זה שאתה לא מחבב אותה הופך את זה ליותר גרוע!״ קראתי 
״אתה עם מישהי כי זה פשוט מתיישב טוב במשבצת בחיים שלך? זה עלוב!״ 
״זה לא כזה פשוט״
״זה דיי פשוט, אתה לא גבר!״ קבעתי ונגעתי בנקודה רגישה.
״ברור שאני גבר!״ הוא נעלב 
״אני חושבת שזה פתאטי חלש ועלוב להיות במערכת יחסים כי זה נוח. סיפרת לה עליי?״ 
״הדר, איך הייתי אמור לדעת שאני אפגוש אותך? איך נכנסת לבר עם כל היצירתיות שלך, הגישה שלך. את מדהימה״ 
״ג׳יימס...״ נאנחתי, ״אתה צריך להיות בן אדם הגון בלי קשר אלי״
״אני בן אדם הגון״ 
״בטח חברה שלך חושבת ככה גם״
״תראה..״ אמרתי לו, ״אני יודעת שהחיים לוקחים אותנו לפעמים למקומות דפוקים ודברים קורים.. אבל אני לא יכולה להעריך מישהו שפועל כמוך״ 
״אני מבין. אם ככה את מרגישה אז זה מה שזה אני מניח״ הוא ענה בקול חלוש והטריף אותי בתבוסתנותו. על אף ההכרות הלא ארוכה שלנו, משהו בג׳יימס נגע בי, ראיתי בו משהו חזק יותר מהתסביך הזה. אבל הימים בהם הייתי משקיעה אנרגיה ומנסה להציל אנשים מעצמם חלפו. למדתי שאנשים לא ישתנו בעזרתך, הם רק יאחזו בך חזק ויגררו אותך לבור העמוק שלהם יחד איתם. 
״אין לי הערכה אלייך ברגע זה״ אמרתי לו, ״אם תחליט לקחת אחריות ולהתחיל להתנהג כמו גבר אמיתי (במובן הלא מעליב), תרים לי טלפון אז״

נכתב על ידי המלכה האם , 21/1/2015 23:22  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה רק האוקסיטוצין שכואב לך


האוקסיטוצין, ידוע גם כהורמון האהבה, הוא הורמון המופרש במוח האישה בעת קיום יחסי מין, לידה והנקה
המטרה של ההורמון הזה הוא ליצור חיבור בין האם לתינוק, אבל יש לו גם צד שלילי קשה- הוא גורם לאישה לפתח חולשה לגבר איתו היא שוכבת.

-
יום חמישי הגיע והיינו אמורים לצאת להחליק על הקרח. ב13:00 קיבלתי ממנו הודעה:
״אז.. התעוררתי הרגע וזה מינוס 4 מעלות בחוץ. Sweet Jesus in heaven!" הוא אמר
״ובכן, הייתי בחוץ היום ובהחלט הרגשתי כמו Jesus in heaven" עניתי.
 ״אם קר לך מדיי אפשר לצאת ביום אחר״ הצעתי, הצעה שהתשובה הברורה אליה היא לחזור בו מן הביטול המתממש להגיע.
״אני קצת מתעצל לשים על עצמי שכבות של בגדים ולתפוס אוטובוס״ הוא ענה את התשובה השגויה.
״אז אל״
״מה עשית היום בחוץ?״ הוא החליף נושא 
״הלכתי למעבדות המחשבים כדי לעבוד על פרויקט בפוטושופ״ עניתי בענייניות
״אני רוצה לראות על מה עבדת״
״אני אזמין אותך למצגת הסיום״ 
״את כועסת?״ (שאלה רטורית לכל הדעות)
״לא״ עניתי
״את קצת כועסת. אני מרגיש״ ג׳יימס גילה יכולות טלפתיות 
״למה שאני אכעס?״ שאלתי את השאלה שגרמה למוחו הגברי הקטן להכנס לקיר ללא מוצא, שהרי התשובה היחידה היא ההודאה בכך שהוא יצא אידיוט שהוא ביטל לי. 

״אני לא מאמינה שהוא ביטל לי!״ אמרתי למורגן ושמתי את הפלאפון בצד.
״אוי אל תהיי עצובה!״ היא באה לחבק אותי וזזתי.
״מה יש לך משוגעת?? אני לא עצובה״ עניתי 
״את עצובה״ היא קבעה
״באמת מורגן, אני לא אהיה עצובה בגלל גבר״ הסברתי בהגיון. 

אבל הייתי עצבנית. לא עליו, אלא על עצמי, ששכחתי את כל מה שידעתי לרגע ונתתי לעצמי לפתח חולשה לגבר. הוא לא ענה לשאלה המתקילה, שהרי לא הייתה לה תשובה שיכלה להוציא אותו בסדר. 

״אולי באמת הוא לא רוצה לצאת כי קר״ מורגן ניסתה להסתכל על הצד החיובי אבל זה היה ברור לשתינו שזה בולשיט.
״לא באמת אכפת לי״ עניתי, ״את יודעת, אולי הקללה הנשית התממשה עליי אחרי הכל, שכבתי איתו וזה גרם לי להקשר. אוקסיטוצין״ שיעורי הביולוגיה מהתיכון הצדיקו את קיומם.
מורגן הסתכלה עליי במבט לא מאמין ובאיזשהו מקום אולי גם לא האמנתי לעצמי אבל לא הייתי מוכנה לתת לגבר להרוס לי את מצב הרוח.

בשעה 23:00 בלילה קיבלתי ממנו הודעה:
״אני מתגעגע אלייך״. 
נכתב על ידי המלכה האם , 10/1/2015 20:25  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אלאבמה


כדי להבין את הפוסט הזה כמו שצריך, צריך לדעת איך נשמע מבטא אמריקאי דרומי. 
זה הולך כמו הדיבור של קלוני בווידאו הבא:
http://youtu.be/VXmeBUZtdI8

ביום שאני ומורגן יצאנו לפאב היא חתכה מוקדם וכצחוק הגורל גם הברמן החביב עלינו, וויל, בדיוק סיים משמרת. 
במקומו הגיע הברמן החתיך (המדובר מהפוסט הקודם) העונה לשם ג׳יימס מאלאבמה. 1.75 מטר של סקס אפיל, עיניים חומות כהות, שיער שחור אסוף בקוקו קצר וחיוך מבוייש של שיניים עם רווחים קטנים ומקסימים. עם כל זה בא מבטא דרומי שחותם את החבילה רשמית בתווית של ׳גבר-גבר׳. 
לאחר שניהלנו שיחה ארוכה על השעמום והיובש המפתיע שניו יורק לוקה בו, קבענו לצאת בעוד יומיים להחליק על הקרח ולהסתובב בעיר.
שעה אחרי שעזבתי את המקום קיבלתי ממנו הודעה
״רוצה לצאת אם אני לא מסיים מאוחר הלילה?״
״בטח. אתה רעב?״
״מת מרעב! למה את שואלת?״
״כי גם אני, נקנה סנדוויצ׳ים :)״

התכנית שלי הייתה פשוטה, לקנות סנדוויצ׳ים מהמכולת ממול ולשבת בחדר המנועים של הקמפוס (כי יש חימום וזה מינוס בחוץ). לא רציתי להביא אותו לבניין שלי כי זו פרוצדורה לרשום אורחים ומכיוון שגם דיי חיבבתי אותו באמת לא רציתי לשכב איתו סתם ולרצות להפטר ממנו אחרי. בהתערבות אלוהית בלתי מוסברת חדר המנועים שתמיד, אבל תמיד פתוח, היה נעול.  

הלכנו אליי, נשארנו ערים עד 5 לפנות בוקר ונשמרתי מלהתקרב יותר מדיי. כשראיתי אותו נגמר לי מעייפות מול העיניים וקלטתי מה השעה הצעתי לו להשאר וברגע שנכנסתי למיטה והזרועה הגדולה שלו עטפה אותי פשוט נכנעתי.. לא היה לי סיכוי מול האל היווני ששכב בצמוד אליי בבוקסר (הוא לא רצה ״להכנס למיטה נקייה עם מכנסיים מיום עבודה״...).
״אתה מריח כמו אלכוהול״ לחשתי כשהוא נישק אותי
״את מריחה כמו אישה״ הוא ענה בקול עמוק, במבטא הדרומי שלו ולרגע הייתי בסרט אמריקאי משנות ה50.
שכבנו, נרדמנו בחיבוק נעים שעלה לי בבוקר בכאב צוואר לא נורמלי. הסתכלנו ביחד מהחלון, ירד שלג רציני לראשונה החורף ואני הייתי בחיקו של הגבר המהמם הזה. איזה בוקר.
קמנו לקנות קפה וסיגריות, הסתובבנו ברחוב ועשיתי לו סיור בקמפוס. בכל מקום שהלכנו הוא פתח בשבילי את הדלת ודיבר אל האנשים הנוכחים בנימוס שלא ראיתי מימיי. מהלקסיקון שלו הפציעו ביטויים כמו ״come here, gimme some sugar" שנאמרו עם חיוך חם ויד שנשלחה לחבק אותי, שבשילוב עם המבטא שלו הקסימו אותי וגרמו לי להתרגש כמו ילדה. 

בילינו את כל היום ביחד עד שהוא הלך לעבודה. ב18:00. שלחתי למורגן הודעה בשניה שהוא יצא מהדלת.
״נו איך היה אתמול בלילה??" היא שאלה.
״הוא עזב עכשיו״ עניתי בחיוך וזה כל מה שהייתי צריכה להגיד.

לא יכולה להפסיק להגיד ״אלאבמה״ במבטא הזה!! 
נכתב על ידי המלכה האם , 9/1/2015 07:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , סקס ויצרים , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמלכה האם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המלכה האם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)